הלכות יומי

הלמוד מוקדש להצלחת קרין גרינשטיין בת ליאורה ובני ביתה הי"ו

א. השמחה הגדולה ביותר שיכולה להיות לאדם הוא: לראות נחת מילדיו, בראותו איך הם הולכים בדרך התורה והמצוות. אולם, כל הורה צריך לדעת שזה תלוי גם בתפלות שלו! וחכמים תקנו לנו בשלושה מקומות בתפלה לכון על הילדים: א. בברכות התורה שאומרים שם "ונהיה אנחנו וצאצאנו" ב. בברכת אהבת עולם: כשאומרים: "רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה להבין" ג. ב"ובא לציון" כשאומר: "לא נגע לריק ולא נלד לבהלה". בכל המקומות הללו יכון מאוד על בניו שיהיו לומדי תורה, צדיקים ובעלי מדות טובות.

ב. כשאומר: "ובנו בחרת מכל עם ולשון וקרבתנו מלכנו", יכון לקים מצות עשה לזכור מעמד הר סיני ונתינת התורה, שקרבנו ה' יתברך לשמו הגדול על ידי התורה, וקבלנו מלכותו עלינו.

ג. כשאומר: "לשמך הגדול" יכון לקים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבגללו אין שמו של הקדוש ברוך הוא שלם. ויכון לצפות שה' ימחה בקרוב את זכר עמלק, ואז יהיו שמו וכסאו שלמים.

ד. כשיאמר: "באהבה להודות לך", יכון לקים מצות עשה לזכור מה שעשה הקדוש ברוך הוא למרים הצדקת עליה השלום, שדברה לשון הרע ולקתה בצרעת, ויחשוב שה' ברא את הפה לאדם רק כדי להודות לו ולקים מצוותיו ולא ישתמש בו באסור.

ה. את ברכת "אהבת עולם" המיוחדת אנו מסימים בברכה: "הבוחר בעמו ישראל באהבה". ועכשו אין מתאים יותר מלהחזיר אהבה לבורא עולם, על ידי אמירת פסוק המסמל את עקר אמונתנו: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

ו. את הלכות קריאת שמע נמשיך ללמוד בעזרת ה' רק לאחר חג הפסח וזאת משום שעלינו ללמוד ממחר את הלכות פורים, ולאחר מכן את הלכות פסח כדי שנגיע מוכנים לחגים אלו.

שלמה המלך - החכם מכל אדם - אמר: (משלי יב', כח')

באורח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות

אם נשאל אדם ברחוב: "אמור לי, האם לדעתך יתכן שלמישהו תהיה חסינות מהמות? במלים אחרות שהוא יהיה "אל מות"?" תשובתו תהיה ברורה וחד משמעית: "לא!". אולם, מסתבר שלשלמה המלך יש תשובה אחרת שכתובה בפסוק שלנו: באורח צדקה - חיים, ודרך נתיבה - אל מות. כלומר, יש דרך שההולך בה נהיה "אל מות". מהי? דרך הצדקה! מי שהולך באורח צדקה ימצא חיים, ודרך נתיבה ההולך בנתיב הצדקה נהיה אל מות. והשאלה נשאלת: איך זה יתכן? הרי סוף אדם למות? ואף אחד לא נשאר כאן לנצח? התשובה היא כזו: כשאדם בא לעולם ה' קוצב לו כמה שנים יחיה. אולם, במשך החיים יש פעמים רבות בהן האדם חוטא ומקלקל את דרכיו, ומשמים שולחים את מלאך המות לקחתו קודם זמנו, או בתאונה או בחולי חס ושלום, וכשמגיע מלאך המות מי יכול לעמוד מולו? ועל זה אומר שלמה המלך: באורח צדקה - חיים, ודרך נתיבה - אל מות - אם תהיה מחובר למצות הצדקה, אם תלך בדרך ונתיב הצדקה אתה תהיה אל מות - כלומר חסין ממלאך המות - הוא לא יוכל לפגוע בך לרעה. ויותר מכך, גם אם הגיע יומו האחרון של האדם להפטר וה' רואה שדבק במצות הצדקה - מצוה למלאך המות לעוזבו ולהשאירו בעולם לעוד כמה שנים. את הקשר בין מצות הצדקה לבין החיים אנו פוגשים בפסוקים נוספים בתנ"ך כגון: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" (משלי כא'), "לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות" (משלי י').

בחג הפורים אנו מצווים לקים 'מתנות לאביונים'. מדוע? כי אם ה' הציל אותנו ממות לחיים אנו צריכים להודות לו על ידי מצות הצדקה שכולה חיים. אנו מאחלים לכל בית ישראל חודש טוב ומלא שמחה.