הלכות יומי

ערב 'לג' בעומר'   בערב שלושה ושלושים יום לעומר

א. היום בערב חל ליל ל"ג בעומר הנקרא יום ההלולא של רבי שמעון בר יוחאי. תרגום המילה "הלולא" הוא "חתונה". בדרך כלל יום הפטירה של הצדיק נקרא יום ההלולא שלו, שכן נשמתו עולה למרום ומתייחדת עם בורא העולם שזה מעין חתונה. אולם, לגבי ל"ג בעומר, י"א שהוא יום פטירתו של רשב"י, ויש אומרים שהוא יום שנגלו לו סודות התורה והשגות עליונות. בכל מקרה, יום זה הוא יום שמחה גדול מאוד. ומביא המגן אברהם בסימן קל"א שהיה מעשה באחד שנהג כל ימיו לומר 'נחם' בברכת 'בונה ירושלים' כדי להראות צער על ירושלים, וכשאמר זאת ביום ל"ג בעומר - נענש על כך, מפני שהוא יום טוב, וביום טוב אסור להראות צער.

ב. אין אומרים תחנון ביום ל"ג בעומר שכן יום זה נחשב ליום טוב.

ג. נוהגים ישראל לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון ולהתפלל שם, ומסוגל לישועות גדולות. אולם, יש להזהר לא להגיע למצב שבו יצא שכרו בהפסדו על ידי חוסר צניעות שנוצר לעתים מחמת הלחץ הגדול.

ד. אנשים רבים שוחטים כבשים ליד ציון הרשב"י ומכבדים את העוברים ושבים. יש להזהר לא לקחת מבלי לדעת מיהו השוחט ומהי הכשרות שיש לבשר זה.

ה. יש לכל אדם להדליק בביתו נרות לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, וכן ללמוד מעט מתורתו ולהתפלל שבזכותו תבא לו הישועה בכל מה שצריך.

ו. מובא בשער הכונות לרבי חיים ויטאל תלמיד האר"י הקדוש שבארץ ישראל יש נוהגים לגלח ראש התינוקות בפעם הראשונה בהילולא דרשב"י במירון בל"ג בעומר. אולם, גם כאן יש לנהוג בחכמה לפי המצב.

ואל תהי נוח לכעוס (ב')

אחד הנסיונות הקשים בחיי האדם אם לא הקשה מכולם הוא: נסיון הכעס. ההתמודדות אתו היא לא רק יומיומית אלא בכל יום כמה וכמה פעמים. כל דבר יכול להרגיז את האדם, ילד שמדבר אתו, אשתו שמשגעת אותו, נהג בכביש שלקח לו זכות קדימה, התור הארוך שבבנק או בסופר.. בקצור, אלף דברים מעצבנים כל יום.

ולכן, מה שיכול להציל את המצב הוא רק החלטה לא לכעוס בכלל!! כן, בכלל!! שיעליבו, שידברו, שיעקפו, שיקללו, שיעשו מה שהם רוצים - אני נשאר רגוע, מחיך ושלו! למה? ככה! ועל זה נאמר: "אשרי העם שככה לו", ואם אדם ישאל "איך אפשר?" נגיד לו כך: "תתאר לעצמך שקשורה לך ליד פצצה קטלנית ביותר שהמנגנון שלה עובד על חיישנים שברגע שהם מזהים "כעס" ו"מתח" בגופך הם מפעילים אוטומטית את הפצצה ואתה... "בום"! עכשו אתה נוסע בכביש ומישהו עוקף אותך, מה תעשה? אתה רוצה לכעוס אבל אתה יודע שברגע שכעסת - זהו! הפצצה מתפוצצת ואתה סימת את תפקידך בעולם.. הרי ברור שאתה תנשום עמוק ותחיך חיוך ותאמר: "שטויות, שיהיה לו לבריאות.." וכך כל היום אתה תתגבר על הכעס עד שתתרגל באמת להיות רגוע..

ובכן, יהודים יקרים, דעו לכם שהכעס בעצמו הוא פצצה הרבה יותר קטלנית מפצצה גשמית, ואדם יכול לפוצץ לא רק את עצמו, אלא גם את אשתו, את ילדיו, את מקום עבודתו, וגם את כל המצוות שעשה כל חייו - פשוט לאבד הכול. אז, אם מבינים את זה כך - הרי שיותר קל להחליט החלטה ברורה וחזקה: "אני לא כועס על כלום!!!" שיצחקו עלי, שילעגו, שיגידו שאני פרייר, שיגידו שקל לעבוד עלי.. - אני בשלי! מחיך רגוע ושלו! ומחר נספר לכם ספור על אחד שעשה כך..