הלכות יומי

לג' בעומר'     בערב ארבעה ושלושים יום לעומר

א. פעם שאל צדיק אחד בהיותו ילד קטן: "היכן מושה רבנו לא כתב 'אמת' בתורה?" ולפני שהספיקו לנזוף בו על שאלתו ענה בעצמו ואמר: "בסוף פרשת קורח מופיעה פרשת ציצית, ושם נכתב: "אני ה' אלוקיכם" ולא נכתב "אמת". אולם, אנו בתפלה מוסיפים את המילה אמת".

ב. בכל פעם שאדם מסים את קריאת שמע בפסוק: "אני ה' אלוקיכם" צריך להוסיף את המילה 'אמת'. אם סים לפני השליח צבור יאמר לבד 'אמת' ולא יחזור שוב כשהשליח צבור מסים, ואם אומר מילה במילה עם השליח צבור יאמר יחד עם כל הצבור 'אמת'.

ג. כל אדם המתפלל בבית הכנסת צריך לשמוע את החזן חוזר ואומר את שלושת המלים "ה' אלוקיכם אמת'". והחזן יכון להוציא ידי חובה את הצבור בשלושת המלים הללו, כי רק יחד אתם יוצא מספר המלים בקריאת שמע - רמ"ח (248).

ד. מי שמתפלל שחרית או ערבית ביחידות, או שאומר קריאת שמע על המטה, או שנמצא בבית הכנסת אולם לא בטוח שהחזן מכון להוציא ידי חובה את הצבור במלים אלו - בכל המקרים הללו יאמר בעצמו שוב את שלושת המלים: "ה' אלוקיכם אמת".

ה. בפרשת ציצית, יש לכל אדם להחזיק בציציות שבטליתו, ובכל פעם שאומר "ציצית" ינשק אותם. וכשאומר "וראיתם אותו" יסתכל על הציציות ויכון לקים מצות עשה מהתורה של "וראיתם אותו", ויעבירם על עיניו וינשקם. וכך יעשה כשאומר את המלים: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".

ו. לאחר קריאת שמע אומרים את ברכת 'אמת ויציב' שהיא ההכנה האחרונה לפני תפילת העמידה. בנוסח הברכה יש בתחלת המלים חמש עשרה פעמים את האות ו', ועל פי הקבלה יש בכך סודות עצומים ולכן יש לומר מלים אלו לאט ובכונה.

ואל תהי נוח לכעוס (ג')

את המעשה הבא הרבה זוכרים עוד מהגן.. אבל, עלינו לקרא אותו שוב ושוב, אפילו רק כדי לקנאות! וכך מספרת הגמרא במסכת שבת דף ל':

מעשה בשני בני אדם שהתערבו זה עם זה ואמרו: מי שילך ויכעיס את הלל נשיא ישראל - יקבל מהשני ארבע מאות זוז. אמר אחד מהם: אני אכעיסהו. אותו היום היה ערב שבת, והלל חפף את ראשו. הלך ועבר על פתח ביתו, אמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף הלל ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל בני, שאל! - שאל האיש: מפני מה ראשיהן של הבבליים סגלגלות? - אמר לו: בני, שאלה גדולה שאלת - מפני שאין להם מילדות מומחיות. הלך האיש והמתין שעה אחת, ושוב חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף הלל ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל בני, שאל! - מפני מה עיניהן של התרמודים עגולות? אמר לו: בני, שאלה גדולה שאלת - מפני שהם גרים בין החולות. הלך והמתין שעה אחת, חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? - אמר לו: שאלה יש לי לשאול. - אמר לו: שאל בני, שאל! - מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות? - אמר לו: בני, שאלה גדולה שאלת - מפני שהם גרים בין בצות המים. - אמר לו האיש: שאלות הרבה יש לי לשאול, ומתירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לפניו, - אמר לו: כל שאלות שיש לך לשאול - שאל. - אמר לו: אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל? - אמר לו: הן. - אמר לו: אם אתה הוא - לא ירבו כמותך בישראל. - אמר לו: בני, מפני מה? - אמר לו: מפני שבגללך הפסדתי בהתערבות ארבע מאות זוז. - אמר לו: הוי זהיר ברוחך, כדי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז ועוד ארבע מאות זוז - והלל לא יקפיד. יהודים יקרים, יש למה לשאוף.