מאמר לימי הפסח הבעל"ט

בהגדה של פסח נאמר "ושאינו יודע לשאול את פתח לו" בתהילים נאמר:"הוא עשנו ולא אנחנו"(תהילים ק', ג') וקוראים 'לו' בוא"ו.

האם יש קשר בין "לו" ו"לא"?                  

והנה ענין זה שנכתב 'לא' באלף וקוראים 'לו' בוא"ו הוא ענין נפלא מאוד.                     

 שהרי קריאה היא התאמצות מצד הקורא וא"כ ע"י הקריאה נעשה ה'לו' בוא"ו כלומר "הוא עשנו ולו אנחנו" הכוונה היא שנעשה חיבור בין עם ישראל לאבינו שבשמים ע"י התאמצות של כל יהודי ויהודי מעם ישראל בעבודת ה' יתברך ובקיום התורה והמצוות, וג"כ ח"ו להיפך שאם היהודי אינו מתאמץ בעבודת ה' יתברך אזי נעשה ה'לו' באלף ח"ו שנעשה פירוד בין עם ישראל לאביהם שבשמים, לכן כל יהודי מחוייב להתאמץ בעבודת ה' יתברך ולדעת שכל פעולה ופעולה שלו גורמת להשפעה רוחנית וגשמית לכל עם ישראל שהרי כל ישראל ערבים זה לזה .(בראשית רבה פרשת וישב לח',יב').
ואז נעשה עי"ז ה'לו' בוא"ו שזה החיבור האמיתי.[ועיין עוד במה שכתב רבינו הק' בזה בספה"ק 'אש קודש' בדרשה לפסח תש"א.עיי"ש.]                                                                                               
וכן ענין שמות הקודש הוי"ה ואדנות ב"ה שנכתב בהוי"ה ונקרא באופן של אדנות הם סודות גבוהים ועצומים, אבל אעפ"כ צריכים אנחנו לקחת מהענינים האלו דרך לעבודת ה' יתברך לדעת איך ללכת בדרך הזו.                                                         

 בספה"ק עבודת ישראל מהמגיד מקוז'ניץ זצוק"ל מובא שגם האפיקורסים והכופרים הגדולים מהדורות הקודמים האמינו בה' יתברך שהוא בורא עולם,רק שחשבו שעזב ה' את העולם הזה ונתן לכוכבים והמזלות לנהל את העולם,וזה טעות גמורה,כי אנחנו עם ישראל הקדושים והטהורים מזרע אברהם אבינו ע"ה שאמר שעד זמנו היה השי"ת רק בגדר אלוהי השמים בעיני הבריות ועכשיו הוא גם אלוהי הארץ שהרגלתי שמו בפי הבריות (וכמו שאמרו רז"ל ברכות ז': "אמר רשב"י מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם".ועיין תוס' ד"ה:לא... במה שכתבו שהעניין הוא בשם אדנות דווקא.עיי"ש.) ועבודת אברהם אבינו לא נפסקה ולא צריכים להפסק שהרי אנחנו בניו וזרעו הקדוש לכן צריכים להתנהג עפי"ז, שע"י כל פעולה ופעולה של היהודי בעוה"ז כך הוא גורם להשפעה גדולה והתקרבות להשי"ת עי"ז.

ולכן שם הוי"ה ב"ה נכתב שזה עצם מציאות השי"ת בעולם,אבל אדנות זה לעשות את בורא עולם לאדון ממש וזה נעשה ע"י פעולה מצד הקורא,שזה מרמז על שבשביל שבורא עולם יהפך להיות אדון ממש צריך להיות ע"י התאמצות מצד האדם שע"י ההתאמצות נעשה השי"ת אדון ונמלך עי"ז בעולמות כולם.                              

וכך היה גם בבית המקדש בעבודת הכהן הגדול שהיה בתוך קדש הקדשים שבאותה שעה שהיה אומר את שם המפורש והקול היה יוצא מחוץ לקדש הקדשים מיד היו הכהנים והעם כורעים ומשתחווים ואומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' שזה המלכות באדנות כנודע.שהיו צריכים לעשות פעולה בשביל לקבל את עול מלכות וקדושת ה' ביום הקדוש והנורא.

ובימי הפסח הקדושים הבעל"ט כל יהודי צריך להשתדל להתקרב לה' וממילא ה' יתברך יהיה קרוב אליו,והכל רק בהשתדלות ובעבודה, ואפילו בפסח שה' מאיר את לבבות ישראל ומתקרב יותר ממה שראוי האדם לקבל [וכמו הענין שידוע שהקב"ה יורד עם פמלייא של מעלה לשמוע שירתם של ישראל בליל הסדר וכמו שאיתא בזוה"ק (רעיא מהימנא ח"ב פרשת שמות פרשת בא דף מ' ע"ב) יעויי"ש.], אעפ"כ כל ענין ההתקרבות הוא בדרך שאלה שהקב"ה משאיל לאדם ולאדם יש זכות לקחת את הקדושה הזו להמשך החיים כולם,וידוע ששאילה צריכה להיות בבעלים ואם היא לא בבעלים אם ניזוקה חייב בניזקה, לכן גם בימי הפסח צריכים לדעת שהשאילה תהיה בבעלים שבעליו יהיו עמו בשעת השאלה, והנה הבעלים הוא רמז להשי"ת שהינו בעלים על העולם והאדם הוא השואל ממנו את הקדושה והטהרה בימי הפסח שצריך האדם שמקבל השפעות רוחניות לדעת לשמש איתם על פי ציוויו של אדון העולם וכמו שרואים בעינינו אנשים חכמים שמשתמשים עם חוכמתם לדברים שלילים ובכל זאת אינם מתעלים ומתקרבים לה' יתברך ע"י החוכמה, לכן צריכים להשתדל שאת המידות ואת ההשפעות הטובות שהשי"ת נותן לנו לא רק לקבל בלבד אלא שצריכים להתאמץ מצד עצמינו לקבל.

וזה רמוז במה שאנחנו אומרים בהגדה: "ושאינו יודע לשאול את פתח לו" כלומר למי שאינו יודע איך לשאול מהקב"ה את ההשפעות הקדושות צריך ללמד אותו שיפתח את ה'לו' כלומר שכמו שה'לו' נעשה בוא"ו ע"י התאמצות הקורא כך גם בשאילה צריך לדעת שהיא נעשית ע"י התאמצות מצד האדם, ועי"ז אפשר לזכות לקדושה הנוראה שיש בימי חג הפסח הקדושים.