|
נכתב ע"י דן עמיאל
|
|
שני, 23 ינואר 2012 19:33 |
 "הולך בתום - ילך בטח, ומעקש דרכיו - יודע (יתיסר)"
בעיני הרבה אנשים התמימות נראית כטפשות. כאשר הם פוגשים אדם תמים הם מרחמים עליו כאלו הוא בעל מום ומסכן, הם בטוחים שתמימותו תגרום לו רק הפסדים. אולם שלמה המלך מגלה לנו שהאמת היא הפוכה בדיוק! "הולך בתום - ילך בטח", אדם שהולך בתמימות וישרות - הוא זה שצועד בדרך הבטוחה והאמתית!! גם אם יעמדו בפניו מבחנים ונסיונות גדולים הוא יעבור את כולם בכוח התמימות.
וכמו שמסופר על יהודי תמים שהגיע לעירה אחת וראה שכל החנויות סגורות, הוא התפלא ושאל את אחד התושבים: "מה יום מיומים?" "מה, לא שמעת? המלך גזר גזרה קשה מאוד על היהודים. צריכים הם לבחור אדם חכם שיתמודד מול הכומר כששניהם על סירה באמצע הנהר ומי שישאל שאלה שהשני לא ידע לענות עליה, יוכל לדחוף את עמיתו למים. ואם היהודים יפסידו הם יגורשו מהעיר", היהודי הפשוט לא הבין מה הבעיה. הוא נגש למלך והציע את עצמו להתמודדות. המלך הסכים והוא עלה לסירה. משהבחין הכומר שמולו עומד אדם תמים ופשוט, נתן לו את רשות הדבור ראשון. היהודי שאל אותו: "אמור לי בבקשה מה פרוש דבריו של יעקוב אבינו בפרשת ויצא: "ואנוכי לא ידעתי"? השיב הכומר מיד: "לא יודע", מששמע היהודי את המלים "לא יודע" דחף את הכומר למים, והעמות הסתים בהצלחה. כשירד היהודי מהסירה שאלו אותו: "איך הצלחת להביס אותו?" ענה: "כשהגעתי לפסוק זה ראיתי שרש"י הקדוש מבאר שהכונה היא "לא יודע", וכשנגשתי לרב גם הוא ענה לי "לא יודע". אז אמרתי לעצמי: אם רש"י לא ידע, והרב לא ידע - היתכן שהכומר ידע?!!.." ועל זה נאמר: "הולך בתום - ילך בטח".
|
